חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ”ג – 1962

1. הגדרות (תיקון: תשל”ו, תשס”ב)

בחוק זה -

“אסיפה” – התקהלות מאורגנת של בני אדם, בין שהגישה אליה בתמורה ובין ללא תמורה, הכל בסייגים כמפורט להלן:

(1) התקהלות של מוזמנים שאין לכלל הציבור גישה אליה – למעט במקום המשמש לטכסים ולשמחות, אף אם אין זה שימושו היחיד – איננה אסיפה;

(2) התקהלות במהלך עסקו של המארגן, כשתנאי הבטיחות לניהול העסק במקום ההתקהלות נקבעו ברישיון או בהיתר לפי כל חיקוק – איננה אסיפה;

(3) על אף האמור בפסקה (2) – גם עינוג ציבורי – כהגדרתו בסעיף 3 לחוק רישוי עסקים, התשכ”ח1968- – הוא אסיפה.

“עצרת עם” – אחד מאלה:

(1) אסיפה שמספר המשתתפים בה 500 או יותר, למעט -

(א) עינוג ציבורי;

(ב) אסיפה שלעריכתה ניתן רשיון או היתר לפי חיקוק אחר;

(ג) אסיפה המתקיימת במקום אסיפות קבוע;

(2) אירוע ספורטיבי שמספר הצופים בו הוא 7000 או יותר.

“מקום אסיפות קבוע” – מקום המשמש דרך קבע לאסיפות;

“אירוע ספורט” – אסיפה לשם צפיה בפעילות ספורט, בענף ספורט המפורט בתוספת, המתקיימת בזירת פעילות ספורט;

“בית משפט” – בית משפט שלום;

“חוק הספורט” – חוק הספורט, התשמ”ח1988-;

“ספורט”, “פעילות ספורט”, “עונת ספורט” וכן “התאחדות”, ו”איגוד”, לענין ספורט – כהגדרתם בחוק הספורט;

“זירת פעילות ספורט” – מקום המיועד והמסומן לקיום פעילות ספורט ובסמוך לו;

“מקום שבו מתקיים אירוע ספורט” – זירת פעילות ספורט וכן האזור שבו נמצא הקהל באירוע הספורט או שמיועד לו, והכל במועד קיום אירוע הספורט או בתכוף לו;

2. תקנות בטיחות (תיקון: תשס”ב)

(א) שר הפנים, בהתייעצות עם שר המשטרה, רשאי לקבוע לאסיפות במקומות אסיפות קבועים או במקומות אחרים, בתקנות, הוראות בענינים אלה:

(1) עזרה ראשונה;

(2) כיבוי ומניעת דליקות;

(3) סדרני בטיחות שיתמנו על ידי האחראי לבטיחות באסיפה ושיעמדו לרשותו, וסימני ההיכר של סדרנים אלה;

(4) המספר המקסימלי של הרשאים להיכנס למקום האסיפה בשים לב לשטחו והצגת מודעה בדבר המספר המקסימלי וכן מודעות אחרות הנוגעות לבטיחות הקהל;

(5) סידורים כיוצא באלה לשם הגנת המשתתפים באסיפה והנמצאים בשכנותה.

(6) כללים לענין סעיפים 11א עד 11ה;

(7) הוראות וכללי התנהגות לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלומם ובטיחותם של המשתתפים בפעילות ספורט, לרבות לענין זירת פעילות הספורט;

(ב) התקנות לאסיפות שלא במקומות אסיפות קבועים יכול שיחולו לגבי שטח המדינה כולה או כל חלק ממנה, לגבי כל האסיפות או סוגים מיוחדים שלהן.

(ג) תקנות בדבר סדרני בטיחות יותקנו לאחר התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת.

(ד) תקנות לענין אירוע ספורט ומקום שבו מתקיים אירוע ספורט, יותקנו לאחר התייעצות גם עם שר המדע התרבות והספורט.

3. תנאי מכללא ברשיונות

רשיון על-פי פקודת בנין ערים, 1936, פקודת המלאכות והתעשיות (הסדרתן), פקודת השעשועים הציבוריים, 1935, וכל רשיון אחר הנדרש על-פי חיקוק לגבי השימוש במקום אסיפות קבוע, יראו אותם כאילו הותנו גם בקיום הוראותיהן של התקנות לפי חוק זה.

4. אחראי לבטיחות במקום אסיפות קבוע

ניתן רשיון לפי כל חיקוק לגבי השימוש במקום אסיפות קבוע, יהיה בעל הרשיון אחראי לבטיחות לענין חוק זה; באין רשיון, יהיה המחזיק בפועל במקום אחראי לבטיחות כאמור.

5. מודעה מוקדמת

לא יאוחר מ5- ימים לפני עריכת עצרת עם ימסור מארגן עצרת העם למי ששר הפנים ימנה אותו לכך, הודעה בכתב על מקומה, מועדה וכן על תכניתה אם יש בה חשיבות לענין בטיחות המשתתפים בעצרת בשכנותה (להלן – הודעה מוקדמת).

6. אחראי לבטיחות בעצרת עם

ההודעה המוקדמת תפרט את שמו ומענו של האחראי לבטיחות בעצרת העם ותכלול בגוף ההודעה ובכתב את הסכמתו לקבל על עצמו את האחריות לביצוע חוק זה והתקנות על-פיו; האחראי לבטיחות בעצרת עם יהיה תושב ישראל ובגיר.

7. קיום עצרת עם לפי היתר

עריכת עצרת עם שלא ניתנה עליה הודעה מוקדמת לפי סעיף 5 טעונה היתר מראש ממי ששר הפנים ימנה אותו לכך.

8. צו לאי-קיום אסיפה או לפיזורה

נוכח קצין משטרה בדרגת פקד או מעלה במקום של אסיפה, בסמוך לפני התחלתה או במהלך האסיפה, ולא נתקיימו לגביה הוראות של תקנות לפי חוק זה, יתן הקצין לאחראי לבטיחות, ובהעדרו – למארגן האסיפה שבמקום, התראה לתקן את הליקויים תוך הזמן שיקבע; לא תוקנו הליקויים תוך אותו זמן או לא היה האחראי לבטיחות או המארגן במקום אותה שעה, רשאי הקצין כשהוא נוכח במקום האסיפה -

(1) אם טרם התחילה – לצוות על אי קיומה;

(2) אחרי שהתחילה – לצוות על פיזורה, אם היה לו חשש סביר שעקב אי-קיום התקנות קיימת סכנת נפשות של ממש.

9. הפסקת הכניסה למקום האסיפה

נוכח קצין משטרה בדרגת פקד או מעלה במקום שבו מתקיימת אסיפה ויש לו יסוד סביר להניח כי המספר המקסימלי של בני-אדם שמותר להם להיות במקום לפי כל חיקוק כבר נמצאים בו, רשאי הוא לצוות על הפסקת הכניסה לאותו מקום.

10. ביצוע הצו

לשם ביצוע הצווים לפי סעיף 8 או 9 רשאי הקצין להורות לאחראי לבטיחות ולכל שוטר לאחוז באמצעים הדרושים כדי למנוע את קיום האסיפה או כדי לפזרה, או כדי למנוע כניסת אנשים נוספים, הכל לפי הענין, ואם תהא התנגדות לאמצעים אלה, רשאי השוטר להשתמש בכוח באופן סביר כדי להתגבר על התנגדות זו, מבלי להיות אחראי אחריות פלילית או אזרחית על פעולה זו.

11. זכות כניסה

שוטר במדים רשאי להיכנס בכל עת סבירה למקום שיש לו יסוד סביר להניח שמתקיימת או עומדת להתקיים בו אסיפה כדי להיווכח אם קויימו בו התקנות לפי חוק זה.

11א. סמכות שוטר להרחקה מאירוע ספורט (תיקון: תשס”ב, תשס”ה)

(א) כדי להבטיח את הסדר הציבורי באירוע ספורט, מוסמך שוטר, נוסף על סמכויותיו על פי כל דין, לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או המתנהג באופן אלים או לכל אדם שיש לשוטר חשד לגביו שיפריע לסדר הציבורי או שיתנהג באופן אלים, במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, לרבות במקום הכניסה אליו, במקום היציאה ממנו, או סמוך לאותו מקום, ואותו אדם חייב להישמע להוראות אלה.

(ב) לא נשמע אותו אדם להוראות שנתן לו שוטר לפי הוראות סעיף קטן (א), מוסמך השוטר להרחיקו מהמקום כאמור בסעיף קטן (א), ולא להתיר את כניסתו לאותו מקום, ורשאי הוא להשתמש לצורך כך בכוח סביר.

11א1. איסור הכנסת חפץ אסור למקום שבו מתקיים אירוע ספורט (תיקון: תשס”ה)

(א) בסעיף זה -

“חפץ אסור”3 – כל אחד מאלה:

(1) כלי יריה – כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש”ט1949-;

(2) חומר נפץ – כהגדרתו בחוק חומרי נפץ, התשי”ד1954-;

(3) סכין ואולר – כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל”ז1977-, וכל נשק קר אחר;

(4) חומר מסוכן – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ”ג1993-;

(5) מכלול האמצעים הכימיים שהפעלתם גורמת לקולות נפץ, עשן או אור, לרבות חזיזים;

(6) חפץ שהחזקתו או השימוש בו מהווה עבירה;

(7) חפץ שקבע השר לביטחון הפנים בתוספת השניה;

(8) כל חפץ, לרבות בעל חיים, שלדעת קצין משטרה שהוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של המשטרה (בסעיף זה – הקצין המוסמך), יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור, בבטיחות או בסדר במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, והודעה על כך הוצגה באופן נראה לעין במקום הכניסה לאירוע או שהודע על כך בדרך סבירה אחרת במקום האירוע (בסעיף זה – חפץ אסור מוכרז).

(ב) השר לביטחון הפנים רשאי, בצו, לקבוע בתוספת השניה חפץ אסור נוסף על רשימת החפצים האסורים המוגדרים בסעיף קטן (א)(1) עד (6).

(ג) המכניס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט חפץ אסור כהגדרתו בסעיף קטן (א)(1) עד (6), דינו – מאסר חמש שנים.

(ד) המכניס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט חפץ המפורט בתוספת השניה או חפץ אסור מוכרז, דינו – מאסר שנתיים.

(ה) לקצין המוסמך רשאי להתיר את הכנסתו של חפץ אסור למקום שבו מתקיים אירוע ספורט; התיר כאמור, והוצגה הודעה על התרת החפץ האסור באופן נראה לעין במקום הכניסה לאירוע, או הודע על כך בדרך סבירה אחרת במקום האירוע, לא יחולו לגבי אותו חפץ אסור הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין.

11א2. איסור קריאות גזעניות (תיקון: תשס”ה)

הקורא קריאות גזעניות במהלך אירוע ספורט, דינו – מאסר שנה אחת;

בסעיף זה, “קריאות גזעניות” – קריאה חוזרת ונשנית של מילים, צלילים או נהמות, יחד עם אחר או במקהלה, שיש בהם משום איום, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות, אלימות או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע, לדת או למוצא לאומי-אתני.

11ב. אירוע ספורט – בקשה לצו הרחקה או הגבלה (תיקון: תשס”ב)2

לבקשת תובע לפי סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב1982-, או שוטר שהוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, רשאי בית המשפט לתת לאדם צו הרחקה או הגבלה כאמור
בסעיף 11ג, אם ראה כי התקיים אחד מאלה:

(1) האדם התנהג באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט, ולא ציית להוראות אחראי לבטיחות, סדרן בטיחות או שוטר;

(2) התנהגותו של האדם במהלך אירוע ספורט נותנת בסיס סביר לחשש כי הוא עלול להתנהג בעתיד באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט.

11ג. אירוע ספורט – צו הרחקה או הגבלה (תיקון: תשס”ב, תשס”ה)

(א) בית משפט רשאי לתת צווים (להלן בסעיף זה ובסעיף 11ד – צו הרחקה או הגבלה) כמפורט להלן:

(1) צו האוסר על אדם לעשות את כל אלה כולם או מקצתם:

(א) להיכנס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט, באירוע ספורט מסוים;

(ב) להיכנס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט, דרך כלל או באירועי
ספורט מסוגים מסוימים, והכל לתקופה שלא תעלה על שלוש עונות
ספורט בכל ענף שלגביו הוצא הצו;

(ג) להימצא בתחום מרחק מסוים שייקבע ממקום שבו מתקיים אירוע
ספורט, באירוע ספורט מסוים, או בתקופה שלגביה ניתן צו לפי פסקה (2);

(2) צו הקובע הגבלות או תנאים -

(א) לכניסתו של אדם לאירוע ספורט מסוים;

(ב) לכניסתו של אדם לאירוע ספורט לתקופה שלא תעלה על עונת ספורט אחת בכל ענף שלגביו הוצא הצו;

(ג) להימצאותו של אדם במקום שבו מתקיים אירוע ספורט לתקופה שלא תעלה על שלוש עונות ספורט, בכל ענף שלגבין הוצא הצו.

(ב) צו הרחקה אי הגבלה יכול שיכיל גם דרישה לערובה לקיומו, הוראות להתנהגות נאותה באירועי ספורט בעתיד והוראות בדבר סידורים מיוחדים הנדרשים להבטחת קיומו של הצו.

(ג) בצו יפורטו תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות תקופת תוקפה, שלא תעלה על עונת ספורט נוספת שתחילתה אחרי מועד מתן הצו, וכן הוראות לחילוטה.

(ד) בית משפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, להאריך את תקופת תוקפה של ערובה כאמור בסעיף קטן (ג) לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שיפוג תוקפה של הערובה.

11ד. סדרי דין (תיקון: תשס”ב)

(א) צו הרחקה או הגבלה או צו להארכת תוקפה של ערובה לפי סעיף 11ג(ד) יינתן במעמד שני הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט לתת צו כאמור במעמד צד אחד אם הוזמן המשיב כדין ולא התייצב לדיון.

(ב) ניתן צו הרחקה או הגבלה או צו להארכת תוקפה של ערובה לפי סעיף 11ג(ד), שלא במעמד המשיב, רשאי בית המשפט, לבקשתו של המשיב, לחזור ולדון בבקשה למתן הצו בנוכחות שני הצדדים, אם שוכנע כי נבצר ממנו להתייצב מסיבה מוצדקת או אם הוא סבור כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

11ה. שינוי התוספת (תיקון: תשס”ב)

שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר המדע התרבות והספורט ועם השר לביטחון הפנים, ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לשנות את התוספת.

12. אחריות פלילית של האחראי לבטיחות

לא קויימו באסיפה תקנות לפי חוק זה, יהיה האחראי לבטיחות, כאמור בסעיפים 4 או 6, הכל לפי הענין, ובאין אחראי, מארגן האסיפה, אשם בעוון, ודינו – מאסר שנתיים או קנס 3000 ל”י, זולת אם הוכיח שנקט באמצעים סבירים לקיום התקנות לפי חוק זה.

13. הפרעה במילוי תפקיד

מי שמפריע לאחראי לבטיחות או לסדרן בטיחות במילוי תפקידם לפי חוק זה או מי שאינו מקיים את הוראותיהם, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 1000 לירות.

14. הפרת-תקנות הבטיחות

כל אדם, זולת האחראי לבטיחות, המפר ביודעין הוראות תקנות לפי חוק זה החלות עליו – דינו מאסר שלשה חדשים או קנס 500 לירות.

15. אי-מתן הודעה מוקדמת

המארגן עצרת עם שלא ניתנה עליה הודעה מוקדמת לפי סעיף 5 או היתר לפי סעיף 7, דינו – קנס 500 לירות.

16. אחריות מנהלים של חבר בני-אדם

נעברה עבירה לפי סעיף 12 על-ידי אחראי לבטיחות שהוא חבר בני-אדם, יהא אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה מנהל או מזכיר של אותו חבר, זולת אם הוכיח אחד משני אלה:

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) הוא נקט באמצעים סבירים למניעת ביצוע העבירה.

17. חובת הראיה

הטוען שלהתקהלות פלונית אין לכלל הציבור גישה אליה – עליו הראיה.

18. שמירת סמכויות

סמכויות וחיובים לפי חוק זה אינם גורעים מסמכויות וחיובים לפי חיקוק אחר.

19. ביטולים

בטלים -

(1) החוק העותומני על האסיפות הפומביות מיום 20 בג´ימאד אל אואל, 1327 (27 במאי 1909);

(2) ההודעה מס´ 56 מיום 3 בדצמבר 1920 בדבר אסיפות פומביות.

20. ביצוע

שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה.

תוספת ראשונה (תיקון: תשס”ב, תשס”ה)

(סעיף 1)

(א) כדורגל.

(ב) כדורסל.

תוספת שניה (תיקון: תשס”ה)

(סעיף 11א1(ב))

_________________________________

1 ס”ח תשכ”ג, 2; תשל”א, 741; תשל”ו, 241; תשס”ב, 208; תשס”ה, 694.

2 פורסמה הסמכה (י”פ תשס”ב, 3525) המסמיכה כל איש משטרה הממלא תפקיד של חוקר, להגיש בקשות לבית משפט למתן צווי הרחקה או הגבלה כאמור בסעיף 11ג לחוק, בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 11ב(1) ו-(2) לחוק.

3 פורסמה הסמכה (י”פ תשס”ו, 301) המסמיכה קצינים, לפי סעיף 11א1(א) לחוק.