כמה מילים על חוק הנכים

הפיצויי לנפגעי צה"ל ומשרד הביטחון (שב"ס, שירותים מיוחדים ועוד) הוא תולדה של חקיקה אשר יזם ראש הממשלה המנוח בן-גוריון בשנותיה הראשונות של המדינה.

המטרה בחקיקת חוק הנכים הייתה לוודא כי המדינה לוקחת אחריות על הנפגעים בזמן ועקב שירותם הצבאי. היות וחיילי צה"ל אינם מבוטחים במסגרות אחרות, החוק אינו מבחין בין חייל אשר נפגע בפעילות מבצעית או באימונים, לבין חייל אשר נפגע בזמן חופשה מאושרת משירות.

כיום סבור משרד הבטחון כי חוק הנכים הפך למעמסה גדולה כי הפיצויים לנכי צה"ל עומדים על מיליארדי שקלים בשנה ומהווים נכון לזמן כתיבת שורות אלה כ-8% מתקציב הביטחון.

לכן, הוועדות הרפואיות הדנות בנכות הנוגעת לשירות הן וועדות קשות ונוקשות אשר במרבית המקרים אינן מכירות בפגיעה ככזו שאירעה תוך כדי ועקב השירות  וגם אם כן, עושות זאת ביד קפוצה ואינן קובעות את אחוזי הנכות המגיעים לנפגעים.

כפועל יוצא, צמח באופן דרמטי מספר הערעורים על וועדות משרד הביטחון, וכן שיעור ההצלחה של ערעורים אלה, והסתייעות מקצועית בעורכי דין הפכה לכורך המציאות.
בחלוקה גסה, חוק הנכים מבחין בין 3 מצבים -

פחות מ-10% נכות – אין פיצוי.
10%-19% נכות – פיצוי חד-פעמי.
20% נכות ומעלה – תשלום חודשי.
כמו כן, זכאי נכה אשר אחוזי הנכות שלו גבוהים מ-50% לסיוע משמעותי ברכישת רכב והטבות נוספות, ונכה קשה (שיתוק מלא בפלג הגוף התחתון / קטיעת 2 גפיים לפחות או עיוורון) – זכאי לתוספת של 40% על התגמול שנקבע לו.
לצד התגמולים הכספיים זכאי הנכה גם לקבלת טיפולים רפואיים, ציוד עזר רפואי, שירותי ליווי, עזרת צד שלישי, תרופות, הבראה וחמי מרפה.
חשוב מאוד לטפל בהכרה בפגיעות בשירות גם כאשר הנכות מהן אינה צפויה להגיע ל-10% וזאת משום שאם בעתיד תהיה החמרה במצב הרפואי, ניתן יהיה להגיש תביעה בגין החמרה וקביעת אחוזי נכות מחדש, לאחר שיש כבר הכרה בפגיעה כפגיעה בשירות.