רשלנות רפואית
במדינת ישראל מתבצעים מדי יום אינספור הליכים רפואיים, ובמרבית המקרים נוחל ההליך הרפואי הצלחה. לא תמיד. בין היתר, כי המערכת בישראל עמוסה מאוד ורופאים וצוות רפואי עובדים מסביב לשעון, תחת רמות עומס בלתי סבירות.
רופאים ואנשי צוות רפואי לעתים קרובות מפספסים את האבחנה הנכונה, שוגים ומתרשלים במתן הטיפול לחולים ואינם מגלים אכפתיות מספקת .
הביטוי “רשלנות רפואית” הוא ביטוי בעל צליל קשה, אולם חשוב להבין שהכוונה היא למצב בו בית החולים, רופא או איש צוות רפואי לא נהגו כפי שהיינו מצפים מבית חולים, רופא או איש צוות רפואי סביר לנהוג באותו מצב וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. מדובר, למרבה הצער, בסיטואציה יומיומית.
כאשר בעקבות רשלנות רפואית נגרם נזק למטופל, זכאי האחרון לפיצוי בגין הפגיעה שנגרמה לו וזאת אחת הסיבות המרכזיות לכך שהרופאים מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית.
למעשה, חברות הביטוח הן הנושאות בנטל הפיצוי, אולם היות ופגיעה במטופל בעקבות רשלנות רפואית עשויה להיות פגישה קשה, אשר גורמת לנזקים כבירים ולעתים אף למוות, מדובר לעתים קרובות בפיצויי עתק, וכדרכן של חברות ביטוח בישראל, הן מנסות לחמוק מתשלום.
בשנים האחרונות, חלה עלייה גדולה הן במודעות של מטופלים לזכויותיהם ולאפשרות התביעה, והן בנכונות בתי המשפט לפצות בגין הנזק שנגרם למטופלים.
בנוסף, התקדמות משמעותית בהחדרת התודעה כי לחולה זכות לא רק לטיפול רפואי אלא גם להסברים נאותים ולחופש בחירה, נעשתה עם חקיקת חוק זכויות החולה, שהוא חוק מודרני ברוח החקיקה במדינות המערב, המבטיחה לחולה זכויות חשובות.