מתיחת בטן

ניתוח מתיחת בטן הוא ניתוח פלסטי מורכב שמטרתו לשנות את צורת הבטן. הניתוח מיועד לאוכלוסיה שסובלת מהצטברות שומן ועודפי עור באזור הבטן, כגון נשים אחרי הריונות שאין בכוונתן ללדת שוב, או אנשים שאיבדו משקל רב וכתוצאה מכך עור ושרירי הבטן שלהם רפויים.  הניתוח אינו מיועד למי שסובל מעודף משקל רב.בדרך כלל הניתוח מתבצע בהרדמה כללית.

מדובר בניתוח אלקטיבי, כלומר ניתוח שניתן בהחלט לחיות בלעדיו במובן זה שהמטופל אינו מצוי בסכנת חיים.

לפני ביצוע הניתוח על המנתח לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, קיום גורמי סיכון כגון בעיות בקרישיות הדם, סוכרת ועוד, את רמת ההצטלקות של העור, את הרגלי העישון, וזאת על מנת לקבוע אם המטופל מתאים מלכתחילה לביצוע הניתוח. כמו כן על המנתח לבחור את טכניקת ביצוע הניתוח המתאימה לנתוניו של המטופל ולדעת למסור למטופל נתונים סטטיסטיים בדבר סיכויי הצלחת הניתוח, אופן ההחלמה והסיבוכים האפשריים.

חובת הגילוי המוטלת על המנתח ביחס למטופל היא חובת גילוי מוגברת.

בפסיקת בית המשפט נקבע כי על המנתח להסביר למטופל באופן ברור, מפורט ומדוייק, מהו ניתוח מתיחת בטן ומה ההבדל בין ניתוח זה לשאיבת שומן או כל ניתוח פלסטי אחר בבטן. כמו כן  עליו להסביר ולהבהיר מהם הסיכויים כי הבטן של המטופל לא תהא שטוחה, למרות הניתוח.

הרציונאל שעומד מאחורי דרישת מסירת המידע המוגברת הנו ההנחה כי מדובר בניתוח שכל כולו טמון אך ורק ברצון האישי של המטופל לשפר מראה אסתטי בחלק גוף מסויים, כלומר ברירת המחדל בניתוחים מסוג זה היא דווקא לא לבצע את הניתוח, אלא אם המטופל משתכנע בדרגת שכנוע גבוהה כי אכן התוצאות שתתקבלנה מצדיקות את ביצוע הניתוח על כל הכאב והסבל שטמון בכך, מטבע הדברים.