פגיעה באוטונומיה של יולדת – פיצוי בסך 100,000 ₪

עא 8126/07 עזבון המנוחה ברוריה צבי נ' בית החולים ביקור חולים

בני זוג הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית של בית חולים בו ילדה האישה וטענו, בין היתר, לפגיעה באוטונומיה של האישה במהלך הלידה.

בית המשפט המחוזי בו נדונה התביעה החליט כי בית החולים לא נהג ביולדת ברשלנות בכל הנוגע להליך הרפואי, אולם החליט לקבל את תביעתם של בני הזוג בכל הנוגע לעילה של פגיעה באוטונומיה בקובעו כי לא הוסברו ליולדת הסיכונים בשימוש בפיטוצין לזירוז הלידה.

על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור על ידי שני הצדדים וביום 03.01.2010 החליט בית המשפט העליון לדחות את הערעורים ולהותיר את פסיקת בית המשפט המחוזי על כנה.

בית החולים טען, בין היתר, כי ניתנו ליולדת הסברים, והיא ובעלה גם נועצו ברב בעניין הסיכונים, וכי המערערת הייתה מודעת לסיכון הקרע ברחם כתוצאה מזירוז הלידה תוך שימוש בפיטוצין אף נוכח מקרה שאירע לשכנתה. עוד נטען כי מכיוון שהמינון של הפיטוצין שניתן היה נמוך, יש להבחין בין מקרה זה לבין מינון גבוה של התרופה מבחינת מידת הסיכון הטמונה בשימוש בו.

בית המשפט העליון פסק כי ידיעה כללית של המטופל על סיכונים אפשריים כתוצאה מהטיפול אינה פוטרת את הרופא מלחזור ולהציג בפניו את מכלול הסיכונים. לפי חוק זכויות החולה התנאי להסכמה לקבלת טיפול רפואי הוא מסירת המידע הרפואי הדרוש 'באורח סביר'. אין בחוק סייג הפוטר את הרופא ממסירת מידע רפואי אם המטופל יודע את הסיכונים.

עוד נקבע כי מסירת המידע על ידי הרופא אינה צריכה לכלול, על פי הפסיקה, סיכונים רחוקים ונדירים, אך לא כן באשר למידע בדבר סיכונים מסוג אחר. שימוש בפיטוצין נועד להגביר את קצב הצירים, ויכול אף לגרום לצירים מוגברים שעלולים לגרום קרע ברחם.

מחדל בית החולים במסירת המידע בדבר הסיכונים  ליולדת פגע באוטונומיה שלה, ובכלל זה ביכולת הבחירה שלה אם להסכים לשימוש בפיטוצין.