שירות ומחלת הסוכרת

כיום אין תשובה חד משמעית בעולם הרפואה לשאלה האם דחק נפשי יכול לגרום למחלת הסוכרת.

שירות צבאי או שירות במשטרת ישראל טומנים בחובם, לעתים קרובות, מצבי דחק נפשי קשים. חיילים ושוטרים, המאובחנים כסובלים ממחלת הסוכרת במהלך שירותם או בסמוך אחריו, אינם יודעים האם יש באפשרותם לפנות לקצין התגמולים.

בית המשפט העליון התייחס לעניין זה בפסק הדין שניתן בעניין רע”א 8495/09 חנן בן אסייג נ’ קצין תגמולים בציינו כי ראוי שתוקם ועדה אשר תכלול מומחים אשר אינם מחווים דעה לבקשת צד ותחווה דעתה העדכנית בשאלת הקשר בין דחק נפשי למחלת הסוכרת. אולם כיום אין עדיין הכרעה ברורה בסוגיה זו.

לאחרונה נידון בבית המשפט, במסגרת ערעור על החלטה של קצין תגמולים,  מקרה של חבלן משטרה אשר הגיש תביעה להכיר במחלת הסוכרת בה לקה כפגיעה תוך כדי ועקב השירות (ע”נ 288-07).

קצין התגמולים קבע כי מחלת הסוכרת סוג 1 לא נגרמה עקב השירות המשטרתי, אולם הנפגע לא התייאש ופנה לבית המשפט.

הערעור שהוגש לבית המשפט נתמך בחוות דעת רפואית פרטית מטעמו של פרופסור מיכה רפפורט, בה קבע המומחה הנכבד כי במקרים מסוימים ישנו קשר בין דחק נפשי למחלת הסוכרת התלויה באינסולין, כאשר בעת קביעת אותו קשר יש לבחון כל חולה לגופו, בהתבסס על הערכה של עוצמת הדחק הנפשי, על סמיכות הדחק להתפרצות המחלה, נוכחות גורמים אפשריים אחרים שתרמו להופעת המחלה ועל מאפייני החולה כגון משקל, גיל פעילות גופנית ורקע משפחתי.

מטעם קצין התגמולים הוגשה חוות דעת נגדית של ד”ר דב גפל, בה קבע המומחה הנכבד כי על פי הספרות הרפואית המערבית, והניסיון הקליני, מתח נפשי לא מוכר כגורם להתהוות סוכרת מהסוג בו לקה הנפגע ועל כן אין קשר סיבתי בין תנאי שירותו במשטרה ובין מחלת הסוכרת בה לוקה”.

בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי יש להכיר בקשר של החמרה בשיעור של 50% בין מחלתו של הנפגע, סוכרת מסוג 1, לבין השירות וזאת לאור העובדה כי במקרה הנדון לא היתה מחלוקת בין הצדדים על העובדה כי הנפגע נחשף לדחק נפשי במהלך עבודתו, וכי בשנים 2001-2002, נחשף לדחק נפשי חריג וזאת בשל אירועי פיגועי טרור רבים בהם עסק בפירוק מטענים וחגורות נפץ, וכן כי בחודש יולי 2002 נחשף לאירוע חריג של נטרול חגורת נפץ.

בעת הערכת סיכויי התביעה של חייל או שוטר שאובחן במהלך שירותו או בסמוך אחריו כלוקה במחלת הסוכרת חשוב לבחון את הפרמטרים הבאים:

1.       האם מדובר במחלת סוכרת התלויה באינסולין?

2.       האם במהלך השירות היו אירועים חריגים אשר גרמו לדחק נפשי בעוצמה גבוהה?

3.       האם יש סמיכות זמנים בין הדחק הנפשי להתפרצות המחלה?

4.       האם לחולה אין גורמי סיכון אחרים כגון: משקל, גיל פעילות גופנית ורקע משפחתי?

אם התשובה לכל השאלות הנ”ל היא חיובית, על פי הפסיקה העדכנית קיים סיכוי כי המחלה תוכר ככזו שנגרמה או הוחמרה על ידי השירות ועל כן מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בנוגע לאופן הגשת התביעה לקצין התגמולים.