נפגעת בתאונת דרכים – את מי תובעים?

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975, הנו חוק מתקדם ביותר, הקובע פיצוי סטטוטורי לנפגע בתאונת דרכים בלא קשר לשאלת האשם בתאונה. החוק קובע, למעשה, כי בכל מקרה של תאונת דרכים, ישלמו חברות הביטוח עבור נזקי הגוף אשר נגרמו למעורבים בה.

את מי תובעים?

נהג – יתבע את חברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו בביטוח חובה.

נוסע – יתבע את חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו נסע בביטוח חובה.

הולך רגל או רוכב אופניים – יתבע את חברת הביטוח של הרכב אשר פגע בו.

כאשר אין, לכאורה, את מי לתבוע (תאונת פגע או ברח, פגיעה מרכב שאינו מבוטח וכו´) – יתבע הנפגע את קרנית. קרנית הנה קרן ממשלתית אשר מטרתה לפצות את אותם אלה אשר אינם יכולים לתבוע חברת ביטוח ספציפית.

בנוסף לתביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ישנם מקרים בהם מכוסה הנפגע גם בפוליסת ביטוח פרטית (כגון ביטוח חיים), והתביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה מונעת תביעה על פי הביטוח.

כאשר תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה, מתקבל חלק מן הפיצוי בגינה של התאונה מחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה, וחלק מן המוסד לביטוח לאומי. את התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי יש להגיש בתוך שנה ממועד התאונה לכל היותר.

את התביעה לפיצויים בגין נזקי גוף יש להגיש בתוך 7 שנים לכל היותר. במידה וישנה פוליסת ביטוח פרטית, יש להגיש תביעה נגד חברת הביטוח בתוך 3 שנים לכל היותר.