תביעה נגד מעביד

עובד אשר נפגע במקום העבודה זכאי על פי החוק לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לקבלת דמי פגיעה ולאחר מכן בתביעת נכות.

אולם, הגמלאות שמעניק המוסד לביטוח לאומי לנפגעי עבודה אינן מפצות את העובד שנפגע בגין מלוא נזקיו.

כך, למשל, תשלום דמי פגיעה ע"י המוסד לביטוח לאומי מהווה רק 75% מגובה השכר ולא תחליף לשכר מלא; תשלום דמי הפגיעה כאמור מוגבל לתקופה של שלושה חודשים בלבד ועובד ששוהה באובדן כושר עבודה ממושך יותר לא יקבל פיצוי בגין ימי המחלה הנוספים; עובד שנותרה לו נכות בגין הפגיעה בעבודה אולם זו לא מגיעה ל-9% לא יקבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי מעבר לדמי הפגיעה ועוד.

על כן מתעוררת השאלה מתי עובד שנפגע במקום העבודה ורוצה למצות את מלוא זכויותיו ולקבל פיצוי מלא בגין נזקיו יכול לתבוע את המעביד?

על יחסי עובד מעביד חלים דיני הנזיקין ועל כן פגיעה בעבודה שאירעה בגלל רשלנות של המעביד מקימה עילת תביעה נזיקית כנגד המעביד לפיצוי העובד בגין נזקיו.

רשלנות המעביד יכולה לבוא לידי ביטוי במישורים שונים. למשל, אי-הספקת אמצעי מיגון נאותים, אי-עמידה בכללי בטיחות, אי-מתן הסבר ראוי על שיטת עבודה בטוחה הוכרו בפסיקה כמחדלים המהווים התרשלות
מצד המעביד, אשר מקימה עילת תביעה לפיצוי.

"המעביד חייב לנקוט צעדים סבירים כדי למנוע מן העובד סכנות מיותרות ולהזהירו מפני סכנות קיימות. במיוחד חייב המעביר לנקוט צעדים סבירים כדי להרחיק אותן סכנות להן ניתן לצפות מראש בשל אופי העבודה ואופי המקום בו מתבצעת העבודה…". (ע"א 235/80, ממן נגד בית החולים הפסיכיאטרי טלביה ואח´, תקציר בעריכת סביר, פסקי דין, י"ט 69)

התנהלות המעביד בכל מקרה ספציפי של פגיעה בעבודה נבחנת על פי השאלה האם אדם סביר יכול וצריך היה לצפות בנסיבות המיוחדות של המקרה את התרחשות הנזק.

ככלל על העובד התובע פיצויים להוכיח כי התרשלות מצד הנתבע, המעביד, היא זו  שגרמה לפגיעה בעבודה. אולם ישנם חריגים לכלל זה ובמקרים מסויימים, אשר קבועים בפקודת הנזיקין, ההנחה הראשונית היא שבנסיבות העניין היתה התרשלות מצד המעביד, אשר גרמה לפגיעה בעבודה, ונטל הראיה עובר אליו להכיח שהוא לא התרשל.

כך, למשל, לפי סעיף 38 לפקודת הנזיקין, נטל ההוכחה עובר לנתבע במקרה שהפגיעה נגרמה ע"י "דבר מסוכן".

הפסיקה הגדירה "דבר מסוכן" כך:

"אם מחמת תכונותיו המיוחדות של חפץ, כרוך סיכון גדול בשימוש ובטיפול בו למטרה הרגילה שלשמה נועד, כך שענין זה מחייב נקיטת מידה גדולה של זהירות, אזי יהיה מקום לראותו בגדר הדברים שהם מסוכנים ´מטבעם´".(ע"א 238/62 ;81/62 ;74/62 פישמן ואח´ נ´ היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד י"ז 1478, 1506).

בנוסף להפסדי שכר וכל ההוצאות הנלוות לפגיעה בעבודה, זכאי העובד לתבוע פיצוי בגין כאב וסבל שנגרמו לו כתוצאה מהפגיעה. חשוב לציין כי בניגוד לתאונות דרכים, המחוקק לא קבע ולא הגביל את הסכומים אותם ניתן לתבוע בגין כאב וסבל אשר נגרמו כתוצאה מפגיעה בעבודה וסכומים אלה נפסקים על ידי בית המשפט בכל מקרה לפי נסיבותיו המיוחדות.

התיישנות: תביעת רשלנות נגד מעביד ניתן להגיש תוך  7 שנים ממועד קרות התאונה.